מפעלי מתכת המחרשה-רב כיפוף בע"מ ואח' נ' גרשוני ואח'

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה מיום 19.03.12 (כב' השופט נ. שטרנליכט) אשר התיר למשיבות לתקן כתב תביעה שהוגש במקור ביום 19.03.07, באופן שיוגדל סכום התביעה בכ-2,000,000 ₪, בגין נזקים נוספים שהצטברו לאחר הגשת התביעה המקורית. בעקבות היתר זה הורה בית המשפט לצדדים להגיש כתבי טענות מתוקנים. לא נפסקו הוצאות.

2.רקע -

מדובר בתביעה כספית שהגישו המשיבות בשם אביהן, כאפוטרופסיות שלו, לפיצוי בגין נזקים שגרמו לטענתן המבקשים לאביהן, בכך שגזלו חלקו בשותפות שהיתה קיימת בין הצדדים, לא שילמו לו את המגיע לו בגין השימוש במקרקעין, בציוד וכיו"ב.

בהמשך, ולאחר שאבי המשיבות נפטר, תוקן כתב התביעה באופן המשיבות הפכו לתובעות מכח היותן יורשות אביהן.

התקיימו מספר ישיבות מקדמיות.

בפסק דין מיום 10.01.12 בוטלה החלטת בימ"ש קמא בדבר פיצול הדיון לשאלת זכות המבקשות לגילוי וקבלת החשבונות תחילה; נקבע כי התביעה תנוהל כתביעה כספית רגילה; תידון הבקשה לפיצול סעדים ותיקון כתב התביעה. כמו כן נקבע כי בנושא גילוי המסמכים לא תוגשנה יותר בקשות לאחר שניתנו כל ההחלטות בעניין זה.

ביום 19.03.12 ניתנה ההחלטה נושא הבקשה שבפני, לאחר שבימ"ש קמא דן בבקשה לפיצול סעדים ותיקון כתב תביעה כמצוות ערכאת הערעור מיום 10.01.12, כאמור לעיל.

3.טענות המבקשים -

ממילא, לא ניתן לעתור לפיצול משנה של סעד כספי אלא רק לפיצול סעדים שונים הנובעים מעילה אחת. מי שטוען כי עומדות לו עילות תביעה שונות ונפרדות לא נדרש כלל להיתר לפיצול סעדים. מכאן, כי משטענו המשיבות כי עילת הסגת הגבול היא עילה נמשכת, אין מניעה כי יגישו תביעה נפרדת בגין נזקיהן הנמשכים, בעתיד. לפיכך, לטענת המבקשים, הסעד שביקשו המשיבות לפיצול סעדים היה סעד מיותר, שכן ממילא רשאיות הן להגיש תביעה חדשה בגין נזקים שנגרמו להן, לטענתן, לאחר מועד הגשת התביעה המקורית.

מכאן, שדין בקשתן של המשיבות היה להידחות, ולא היה מקום לדון בעתירתן החלופית לתיקון כתב התביעה. למרות זאת, בימ"ש דן דווקא בעתירה החלופית הנ"ל.

משנעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב תביעה, הוחזרו הצדדים חמש שנים לאחור, למקום בו היה התיק עם הגשת התביעה, זאת לאחר ישיבות רבות, לאחר שהדיון בכל הבקשות הסתיים (כפי שקבעה ערכאת הערעור), וכאשר לפני ביהמ"ש מונחים תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים.

כעת, לאחר הגשת כתבי טענות מתוקנים יפתח הפתח לקיומם של הליכים מקדמיים נוספים ופסק דינה של ערכאת הערעור יהיה כלא היה. לא זו אף זאת, הגשת סכום התביעה תחייב העברת הדיון בתביעה לבימ"ש מחוזי.

עוד נטען כי בימ"ש קמא התעלם מכך שהמשיבות הן שהביאו להתמשכות ההליכים, מה גם שכתב התביעה כבר תוקן פעם אחת בעבר, עם פטירת אביהן של המשיבות.

לעומת הנזק שנגרם למבקשות כתוצאה מהחלטת בית משפט קמא, לא יגרם למשיבות כל נזק כתוצאה מביטולה, שהרי הן תהיינה רשאיות להגיש תביעה נפרדת בגין הנזקים שהצטברו לאחר הגשת התביעה המקורית.

המבקשים טוענים כי החלטת בית משפט קמא גורמת להם נזק כבד: הגשת כתב הגנה מתוקן, קיום הליכים מקדמיים נוספים, הגשת ראיות חדשות ובכללן חוות דעת חשבונאית חדשה בעלות גבוהה מאד. ומכל מקום, היה מקום לחייב את המשיבות בהוצאות.

4.טענות המשיבות -

המבקשים הם שגרמו להימשכות ההליכים, לאחר שפעם אחר פעם התחמקו מגילוי ועיון במסמכים.

החלטת בימ"ש קמא נכונה וצודקת ואין להתערב בה. מדובר בבקשה לפיצול סעדים ותיקון כתב תביעה שהוגשה במהלך קדם המשפט כבר בשנת 2010, כאשר בקשת התיקון מטרתה להכליל בתביעה אחת את מלוא הנזקים שנגרמו למשיבות מאז הגשת התביעה ועד למועד הדיון, הדבר אפשרי על פי הפסיקה.

אין בתיקון כדי לפגוע במבקשים שכן ממילא ניתן להגיש כנגדם תביעה חדשה ונפרדת.